בשתיקה

היא עומדת מולי בקצה הכיתה, ליד הלוח, שדיה כבדים בתוך חזייה שחורה, חזה עולה ויורד בהתרגשות. תחתוניה שחורים וירכיה דשנות. אני פוסע לעברה, לעבר ההבטחה שנתנה קודם במילים, וכעת במבט. צעד אחד ודי. עיניה מעפעפות לרגע בהתרגשות ואז מבטה מתייצב. היא מסיטה את ידיה לצידי גופה, מגלה בטן רכה שמשתפלת קלות.

צעד נוסף. עיניה נעולות על שלי, לשונה מלחלחת את שפתיה. ידיה נשלחות מאחורי גבה לשחרר את תפס החזייה, ובהטיה קלה של הכתפיים שדיה נחשפים. פטמותיהם כהות, רחבות, זקורות.

צעד.

עוד אחד.

היא כורעת על ברכיה.

צעד נוסף. אחרון. היא פוערת את פיה, לשונה נשלחת לקצה הזין. טועמת ומתנחשת במורד האיבר, מלקקת ומרטיבה. יונקת את הביצים בתוך פיה החם, מעסה אותן עם הלשון, אומדת את המטען ההולך ומצטבר בתוכן. היא לוקחת את הראש אל פיה, עוטפת אותו בחום לח, ולאט לאט יורדת, בולעת ממנו עוד ועוד. גרונה מתאמץ להכיל אותי.

צופה בה מלמעלה. ראשה עולה ויורד. תחילה במתינות, ואז מהר יותר ויותר. ידיה אחוזות מאחורי גבה, בדיוק כמו שצריך. בדיוק כפי שמצופה ממנה.

לשונה מתעכבת על הקו הרגיש בתחתית הראש. עפעפיה נפתחים. עיניה פונות מעלה, שואלות אם הכל לשביעות רצוני.

"כן," עונה לה מטח של זרע חם, "עבודה טובה." מחרוזות לבנות נתלות בכבדות על לשונה המושטת, על אפה, ועל לחייה, גולשות אל שדיה.

עכשיו, היא יודעת, מותר לה ללקק את השאריות.

2 תגובות בנושא “בשתיקה

תגובות

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s