מרחק נגיעה

את יושבת על המיטה, עירומה, רגליך פשוקות, שדייך הרכים עולים ויורדים עם נשימתך המואצת. גופך כולו ציפיה דרוכה.  את מתבוננת בי, מבטך טורף, מוטרף. את רוצה עוד, את רוצה יותר.

אני מתבונן בך, סופג את החזה הסמוק שלך, פטמותיך הזקורות, את משולש ערוותך שפעור מולי, ניזון מהמתח בו את שרויה.

אני לוקח מכחול ציור רחב ורך, ומושך קווים לאורך רגלייך, על גבך, על עורפך. מרטיט אותך בכל נגיעה של המכחול. אני מצייר עגולים על לחייך, סביב פיך ובמורד צוארך. מקניט את הפטמות העדינות,  צובע את גופך בצבעים של תשוקה.

את נושמת בכבדות, כבר שעה ארוכה אני מתגרה בך, נוגע ולא נוגע. מרתיח את ליבתך על אש קטנה, מגיר ממך נטיפים דקיקים ושקופים של ייחום. אני במרחק נגיעה.

אני מגיש לך את איברי הנוקשה, לרגע אחד את מושיטה לשון לטעום אותו. ברגע הבא אני שוב מתרחק, כורך צעיף משי קריר על גופך, מפתל אותו סביבך כמו נחש בין רגלייך, על מותנייך ועל צוארך, הבל פה חם נושף בעקבותיו.

את יודעת שאת כבר כל כך קרובה, כבר כמעט גמרת כשאצבעותי לטפו לך את הדגדגן , כשינקתי מפטמותיך, כשלשוני טעמה את גופך.

את מתבוננת באשכי המהודקים מתחת לזין הזקוף  ואת יודעת שאני קרוב. את כל כך רוצה כבר להרגיש אותי חם ופועם, ואת כל כך רוצה לשמוע אותי גונח כשאני מטיח זרע לוהט עמוק בתוכך.


דממה.

את יודעת שבעיר אחרת, בחדר אחר, רחוק ממך, הייתי צריך לסגור את החלון.

תגובה אחת בנושא “מרחק נגיעה

תגובות

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s