על אחת כמה וכמה

עם זיין אחד בפה, וזיין אחד בכוס, היא לא יכלה ממש לחשוב. ככה בדיוק היא רצתה. לא לחשוב. לא לדעת איך היא הגיעה למצב הזה, רק להיות כלי קיבול לזיין אחרי זיין. כי רק ככה היא היתה יכולה לנצח.

היא תמיד ידעה שהפה שלה יסבך אותה בצרות, וזו היתה דוגמה מצוינת לצרה מהסוג הזה. היא השתדלה לא להביט למעלה – הדבר האחרון שהיא רצתה זה לזכור את הפרצוף שלו. שלו ושל כל החברים שלו. היא כבר הפסיקה לספור אותם מזמן. היא היתה צריכה למצוא משהו לרכז בו את המבט שלה, כמו שאבא לימד אותה כשהיתה ילדה ונפלה מסוחררת מהקרוסלה.

כבר לא היה לה כוח, אבל עדיף על ארבע מאשר על הגב, הם נגחו בה וגנחו, השפיך שלהם נזל מהכוס שלה על הירכיים, ועל המזרון. היא כבר הרגישה את הרטיבות  סביב הברכיים שלה. כל מי שלא עמד לו מספיק כדי לזיין אותה, התייצב מול הפה שלה והיא העמידה לו אותו. גם מי שבא לסיבוב שני או שלישי, שהזיין שלו היה כבר רטוב מהשפיך של החברים שלו, קיבל אותו טיפול. כל הטעמים התערבבו לה בפה, וכל מה שהיא היתה צריכה לעשות כדי להפסיק את זה, זה לשבור את המילה שלה.

"מאה גברים יזיינו אותי לפני שאני אתן לך לפתוח לי את התחת." – בחיים היא לא האמינה שיש לו כל כך הרבה חברים.

3 תגובות בנושא “על אחת כמה וכמה

תגובות

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s