אסור

היא הייתה פתוחה להצעות, והזין שלי היה הצעה שאי אפשר לסרב לה, ככה היא אמרה ומשכה אותי אליה. רגליה המפושקות על השולחן קיבלו אותי בחום והזין שלי החליק לתוכה בקלות, ממלא אותה. נשארנו ככה עוד כמה רגעים עד שלא יכולנו יותר, והתנועה ההדדית שלנו נעצרה רק אחרי שהרגשתי אותה מתכווצת וסוחטת את הזין שלי עד הסוף.

זה היה קצת לפני שבע בערב, השעה שצריך לפנות את המשרד לטובת עובדי הניקיון. היא צחקה בקול כשתיארה איך יכנסו לחדר הקטן וריח הסקס שלנו יכה בהם, הם יחפשו אותנו דרך החלון במבטים מאשימים ואכולי קנאה ואנחנו כבר נכנס כל אחד למכוניתו. אמרתי לה שלו ידעו לאן אנחנו נוסעים, לא היו מקנאים.

"אולי לא," אמרה בחיוך, "אבל בזה הם בהחלט יכולים לקנא," היא אחזה בזין שלי והחליקה עליו באצבעותיה הדקות. היה לה כשרון כזה להטות את השיחה לאן שרצתה, ולגרום לזין שלי לעמוד מתי שרק רצתה. "גם בזה," השבתי וליטפתי את שדיה המוכתרים בפטמות חומות שהזדקרו תחת מגעי. התבוננתי בשפתיה נפערות קלות, הופכות את החיוך השובב לרעב של תשוקה.

"אתה יודע שאי אפשר להמשיך ככה," התנשמה וחפנה את הביצים שלי, מערסלת אותן בידה החמה. לרגע הערפל עזב את מבטה וכאב הבזיק בעיניה, מטה את זוויות פיה כלפי מטה. ידה האטה ונעצרה.

"אני יודע שאי אפשר לא להמשיך," ידי חפנו את פניה, תשוקה נעלה את מבטינו כשתי פיסות פאזל שמצאו את מקומן, וגופינו שבו והתחברו מכוח עצמם. רגליה הקיפו אותי, מצמידות אותי אליה בכוח. ידי גלשו מאחורי עורפה ואחזו במותניה. זרועותיה נכרכו סביב כתפי בנואשות שמעכה את שדיה אל חזי, וכשהזין שלי היה בתוכה והרגשתי את שפתי ערוותה על עורי היא לפתה אותו מבפנים מבלי להרפות.

מתוך אחיזת הגוף ההדדית שלנו, מתוך ההיצמדות השלמה, בקע כאבה: "ומה אשתך תעשה אם היא תגלה?" הידקתי אותה אלי בכוח, אצבעות ידי השתקעו בפלחי ישבנה ותלמים לבנים התהוו סביבן. "מה יעשה בעלך?" סירבתי לקבל את האשמה.

האגן שלה החל לנוע בתובענות תחת ידי, מתעגל ומתנחשל, קולות היניקה הרטובים מתגברים כשמבין שפתיה לאטו המילים "הוא יפוצץ אותך במכות." וכל גופה נחבט אלי נואשות. רק מקהלת קולות הגוף נשמעה ,האוויר שיצא ונכנס בחטף, השכשוך הרטוב של איברינו ומדי פעם, צליל דמוי נפיחה כשבועות אויר השתחררו בין גופינו הרטובים. השיא התפרץ בנו בחטף, והותיר אותנו מתנשפים בדממה.

הפרתי ראשון את השקט כשעיני נחו על השעון. "אני הולך מכאן לחדר כושר, יש לך איפה להתקלח?" התלבשתי בחפזון. "אתה יודע, אחריו אני חייבת מקלחת, אחריך, אין לי ברירה" היא סדרה את החולצה בתוך החצאית שלה והברישה את שיערה. "גם לי אין, את מכירה את האף של אחותך".

6 תגובות בנושא “אסור

  1. מקסים. אהבתי מאוד.
    תודה.

    הייתה חסרה לי מילת שיוך במשפט האחרון. משהו כמו "גם לי *אמרתי*, את מכירה…".
    לכן לקח לי עוד שבריר שניה לקשר את המשפט לדובר והפאנץ' טיפה התפספס. אבל אולי זה רק אני.

    Liked by 1 person

  2. חזק מאד.
    מי שאי פעם בגד מכיר היטב את הנואשות המחברת הזו, האחזות כמעט ארסית.
    כשההבטחה הגלומה ב״יפרק אותך במכות״ רק מלבה את הייצרים, בזמן שאיש לא באמת מייחל לה.
    כי את רגעי הזוועה שבגילוי – לא באמת רוצים לדמיין, כשאורגזמה של מילים מתדפקת לך בשער.

    ולכן הפאנץ׳ היה לי אישית דווקא מיותר.
    כשמשהו נובט מגרעין של אמת הוא לא צריך טשטוש שכזה כדי להקהות את הכאב.

    ויש בהאחזות הזו כאב לא פחות מייצר.

    אל תסווה את מה שמצויין גם כך.

    Liked by 1 person

תגובות

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s