טרמפ (take 2)

אזהרת טריגר: כפייה

חם. כל היום היה חם. אפילו שעוד מעט חושך עדיין חם. ועכשיו עוד צריך לתפוס טרמפ. לך תתפוס טרמפ באמצע הנגב בין שום מקום לשום דבר. ועוד עם תרמיל מלא תחתונים מלוכלכים וגרביים על הגב. שבועיים טוחנים לו את התחת בשמירות, סופסוף עשרים-וארבע, ואפילו לתחנת אוטובוס לא מקפיצים אותו הזונות. למה השאיר את הליסינג בבית? עכשיו כל דקה בפאקינג דרך עפר הזאת היא דקה מבוזבזת.

קדימה. צריך לחשוב קדימה. מי הכי קל להזרים? שרית, אבל יש לה חבר חדש, אז לא ממש… אורטל זיון בטוח, רק שנהייתה קצת פרה… לירון…

רעש של מנוע מבריח תמונות של שדיים מסיליקון משובח. הוא מרים יד, וסופה עם אנטנות מתנדנדות משאירה אותו בתוך ענן אבק. כוס אמאמא של הזונות האלה, מה היה כואב להם לקחת אותו לכביש לפחות? העיניים מתמלאות דמעות, והוא משתעל מהאבק.

לנה. לנה, רק מלחשוב עליה נעמד לו. באסה שאין מצב. מה לא היה נותן עכשיו להרגיש את השפתיים הרכות שלה על הזין. עם הלשון הארוכה-ארוכה שמגיעה עד לביצים. איזה גוף על הבחורה הזו, ופנים… פנים של דוגמנית. הוא ממצמץ את האבק מהעיניים וחושב על הלילה אז במועדון, שהיה קצת מחוק והם הלכו לשירותים. היא לא הורידה ממנו את העיניים הכחולות הגדולות גם כשכמעט נחנקה על הזין שלו, והוא, כמו דפוק, במקום לתת לה לבלוע הכל, השפריץ לה על כל הפרצוף. עדיין קשה לו להבין למה ישר רצה החוצה, בוכה ומקללת ברוסית. כולה קצת שפיך בעין, אז מה?

זהו. אין לנה, יש אחרות. רק שיגיע כבר לכביש. התרמיל קורע לו את הכתפיים, בשביל מה בכלל הביא אותו? לזיין הוא יוצא, לא לעשות כביסה. הנה רעיון. יביא אותו לשרוטה הזאת, מוניקה. שתי ציפורים במכה. כזאת חולת ניקיון שאפילו המנוש שלה חלק ונקי ומריח מסבון. סגור שתשים מכונה לפני שתפתח את הרגליים. כן. מצב שיכופף אותה על המכונה ויעשה לה את היום. הוא מיישר את הזין, וממשיך ללכת. ימשיך ככה, עוד יגמור עם כאב ביצים.

כוס אמא של העולם. בשניה שראה את הקצינת קישור ידע שנפל. ככה זה. מי שלא מקבלת ת'זין שלה בבית, באה לעבודה ורק מחפשת מי לדפוק. הבת זונה אפילו חייכה כשתקעה אותו בחור תחת הזה. הוא בועט באבן ומסתכל עליה מתגלגלת לואדי.

שתישרף הכביסה. איך מתאים עכשיו התחת של שרון. תחת גדול, עגול, עם חור צר וחם שמת לקבל זין. זין כמו שהבעל שלה לא יודע לתת. עובדה שתמיד באה אליו. הוא מרים את הנשק ומכוון בין שתי גבעות, מדמיין את הכלי שלו נכנס בין הגבעות הרוטטות של שרון, ותוקע אותה ככה ששבוע לא תוכל לשבת.


הטרמפיאדה מסריחה משתן ישן ובדלי סיגריות, הכביש ריק כמו מנוש של זקנה, ואפילו קליטה אין. הוא מדפדף באנשי-קשר: אילאיל, מורטל, נטליה, שירן… חצי שעה מאז עבר הרכב האחרון, וזה כל מה שהוא עושה – יושב בחושך ומדפדף בטלפון כמו איזה אפס.

הוא קם ומתמתח. מקיף עמוד תאורה ליד התחנה. מתופף עליו קצת. חוזר לשבת. שותה מה שנשאר מהמים ומעיף את הבקבוק לתעלה. הבטון של הספסל מלא כתמים שחורים, מזכרות מדפוקים אחרים שישבו שם. הוא מחלץ כדור מהמחסנית, מפרק את הקליע וכותב את השם שלו עם אבק השריפה.

מאיפה יביא מצית עכשיו?

הוא מפזר בעצבים את הגרגרים האפורים, והולך לתרום עוד משהו לסירחון בחושך שמאחורי התחנה. עוד סיבוב לחפש קליטה. שעתיים כבר התאדו לו מהיציאה והוא לא יותר קרוב למנוש משהיה בשמירה. חוזר לספסל וחושב איך היה פותח לכוניפה שתקעה אותו כאן את התחת, ואחר כך חונק אותה עם הזין וגומר לה בגרון עד שתשפריץ שפיך מהאף.

זוג אורות מופיעים, והוא, כמו כלב, מזנק אל מתחת לפנס ומנפנף בידיים.

כוס אמממק. לא עוצרים.

כתמים שחורים משחקים תופסת עם האורות האדומים שמתרחקים במהירות. תכל'ס, גם הוא אף פעם לא עוצר. רק אם זו חיילת.  אם לא הוא, יעצור לה איזה מניאק שידבר יפה ואחר כך יאנוס אותה באיזה יער.

זה. זה בדיוק הבעיה. אם היו חיילות בחור הזה, לא היה בכלל צריך את היציאה המזדיינת. תמיד יש אחת שבטוחה שהיא מכוערת, או שבדיוק תפסה את החבר בוגד, או שסתם נמאס לה מילדים ומחפשת גבר שלא יגמור איך שפותחת רגליים.

הוא שומע רכב יורד מהכביש מאחוריו. תמונות של מדים מופשלים במגורי בנות מתחלפות בפרצוף של חמ"סניק עם סכין קומנדו. הוא דורך את הנשק ומסתובב במהירות. האורות הגבוהים מסנוורים. בהדגשים תמיד אמרו שצריך לשים לב אם נשאר מקום פנוי מקדימה כשיושבים מאחור. הוא מקיף בזהירות את הרכב, מנסה לראות פנימה.

האור בפנים נדלק. מאחורי ההגה יושבת דודה עם שיער מגולגל מאחור. לידה בחורה, שהראש שלה מלא תלתלים ג'ינג'ים. הוא מוריד את הנשק ומתקרב. משב קריר עם ריח של אזרחות מקבל את פניו מהחלון שנפתח.  

"מגיעה לאן?"

"לאן צריך?"

"תל אביב, באר שבע, כל מקום שזה לא פה."

"עזה?"

מחשבה על חמא"סניקים בתחפושת באה והולכת. "גם טוב. למחסום ארז?"

היא צוחקת יותר ממה שמגיע לפאנץ' כזה עלוב, והשדיים שלה רוטטים. הם כבדים ותלויים כמו העור שמתחת לסנטר והמתדלדל של הזרוע. גם אם ישלמו לא יעשה לה טובה.

"נו? עולה או לא?"

"עולה. בטח עולה." הוא מסתכל על השניה, הג'ינג'ית. המרפסת שלה גדולה ויציבה, העור הלבן מתוח. לה דווקא ישמח לעשות טובה, או שתיים, או שלוש. הוא פורק את הנשק וטס לתחנה להביא את התרמיל.

"בוא תכניס את זה מאחורה ונזוז,"  הג'ינג'ית מסובבת את הראש לכיוון הבגאז' שנפתח בזמזום חשמלי. הוא מעיף פנימה את התרמיל והנשק, וטורק את המכסה.

"קח, תהייה אתה קדימה." הצעירה משתחלת בגמישות בין המושבים, גורמת לו לחשוב על המאחור שלה ומה הוא רוצה להכניס שם. "כבר קפאתי פה מהמזגן וזאתי לא מסכימה לי להחליש." היא שולחת מבט מאשים אל הנהגת. 

קל לראות בדיוק כמה קר לה. לא מספיק היה חרמן קודם, עכשיו, עם הפטמות האלה, פי אלף. הוא מרגיש שהכאב ביצים כבר בדרך, ומנסה להתאים את עצמו למושב הצפוף, שלפחות לא ימעכו לו.

"רגע," הנהגת מתכופפת בגניחה ושולחת יד מתחתיו. היא יכלה להגיע מהצד, ולא בין הרגליים שלו, וגם לא הייתה חייבת למרוח עליו את השדיים שלה. "לא יותר טוב ככה?"

"בטח." הקול שלו קצת חנוק, כמו הזין שנתקע על העוקם בין הרגל לתחתונים, "יותר טוב."  

חמה עליו הבלאי הזאת. בסוף עוד יצטרך לעשות אותה רק מה'לא-נעים'. הוא מסתכל על העור הרפוי מתחת לסנטר. המחשבה שגם הכוס שלה נראה ככה מורידה לו את הזין, שמשתחרר מהרגל.

הרכב מתגלגל קדימה, מזדעזע בעליה אל האספלט, ומאיץ בגרגור של מנוע בריא. הידיים של הנהגת נשארות בינתיים על ההגה. לכמה זמן – שאלה אחרת.

"תגיד," שואלת הג'ינג'ית, "לא מאוחר לך לצאת הביתה?"

"אלף-כל, אין דבר כזה מאוחר מדי לצאת הביתה. בית-כל," הוא מנסה להציץ בה דרך המראה, אבל אין זווית, ובכל מקרה חושך. "זה מילואים, לא סדיר. אם אין תורנות, יוצאים. אפילו באמצע הלילה."

היא רוכנת אליו מאחור. השמפו שלה מדגדג לו באף. "לא נראה לי. בטח מחכה לך מישהי בבית. אישה? חברה?"

"תאמיני לי, אם הייתה מישהי, כבר הייתי דואג שתבוא לקחת אותי מהחור הזה."

הנהגת מסתכלת עליו, מודדת אותו. "בשבילך, אין ספק שהייתה באה." היא מחזירה את העיניים לכביש.

הוא שותק. נועץ מבט בלוח המחוונים. הכביש ריק לגמרי, אבל המחוג של המהירות לא זז מ-90. עינוי. הנסיעה הולכת להיות עינוי.

"לפחות קיבלת סופ"ש?" היא עושה את עצמה כאילו לא קלטה את המבט שלו.

"נראה לך? הזונ…הזבלים האלו בקושי נתנו לי 24. מחר, 6 בערב, כבר עולה שמירה."

הוא מסובב את הראש החוצה ומסתכל לתוך החושך. אם רק היה יושב מאחורה, עכשיו היד שלו יכלה למשש ירך מוצקה, ולהיות בדרך לכוס חלק ורטוב. לא סתם שאלה אם יש לו מישהי.

"עייף, מה? עצום, עצום ת'עיניים, נעיר אותך כשנגיע."

הנהגת מדליקה רדיו. מוזיקה שקטה ממלאת את המכונית. הוא עוצם עיניים ונזכר שבעצם לא קיבל תשובה לאן היא לוקחת אותו. לא משנה, כל מקום יותר טוב מהטרמפיאדה המסריחה. העייפות משתלטת עליו, והשינה לוקחת אותו בלי רשות.

הוא מריח את השיער של הג'ינג'ית שפותחת לו את המכנסיים ומוציאה את הזין. היד מרגישה אמיתית, רק שלא יתעורר עכשיו. מה קשור 'בינוני פלוס'? מה זה כל הדיבורים האלה? '…כמה זמן שאת צריכה…המחיר כמו שאמרתי…רק מזומן…לא, זה הסידור, אי אפשר אחרת…'

לא. לא. משהו פה ממש לא בסדר. "מה קו…" הוא מנסה לשאול, אבל משהו לח, עם ריח של אלכוהול הרבה יותר מדי מתוק, נצמד לפנים שלו.

הוא עמוק בתוך התחת של הג'ינג'ית. היא מיללת ומבקשת עוד ועוד כשמרגיש את הראש נדפק בחלון. הזין בחוץ, עומד כמו טיל. החגורה חותכת לו בצוואר, והוא מנסה לפתוח אותה. שוב יש את הריח המתוק מדי.

משהו זז. הוא זז. יותר נכון, מזיזים אותו. הרגליים שלו נגררות על הרצפה. הבזקים של אור חודרים דרך עפעפיים שלא מצליח לפתוח.

"עזבו אותי, כוסססססאאאממממק!!!"


הוא פותח עיניים ולא רואה כלום חוץ מחושך. כבר לא ברכב, זה ברור. זו מיטה. רחבה ורכה, והתחושה של בד חלקלק ונעים על העור אומרת שהפשיטו אותו. לא סתם הפשיטו. הפשיטו וקשרו, ידיים לצדדים, רגליים בפישוק. אפילו לא יכול לקום להשתין, והוא חייב לפני שיתפוצץ.

"היי! הלו!" הגרון יבש כמו מדבר, ובקושי יוצא לו קול.  משהו למעלה עושה 'פפפט', וריח מתקתק ממלא את האוויר. הוא מצליח לייצר קצת רוק, בולע, ומנסה שוב.

"הלו! יש פה מישהו?"

דיבור עמום מגיע מהכיוון הכללי של הרגליים. דלת נפתחת. אור נדלק, ומיד העיניים נעצמות בהתגוננות. הוא שומע את הדלת נסגרת. נקישות עקב מתקרבות ונעצרות לידו.

"מה זה? איפה אני?" הוא ממצמץ בכוח, מרגיל את עצמו לאור.

"עזה. כמו שביקשת." הפה שלה מתוח בחיוך דק שלא מגיע לעיניים. היא משלבת ידיים מתחת לחזה הכבד, שמתרומם ונראה כאילו תיכף יקרע את הכפתורים מחולצה לבנה, שבוודאות לא לבשה כשנהגה ברכב.

 "מה עזה? איך עזה?" טעם מתכתי מציף לו את הפה.  

"תנשום, בחור צעיר, תנשום. נראה לך חמאס ישקיעו בכזה חדר יפה?" היא צוחקת ומוליכה את המבט שלו לאורך וילון אדום כבד שמקיף את כל החדר.

גם בלי להיות קשור לא היה צוחק. הדם עולה לראש, והוא משתולל, מנסה להשתחרר, אבל מי שקשר אותו ידע את העבודה. התוצאה היחידה היא שאיבד את הסדין ועכשיו נשאר לגמרי חשוף לעיניים המלגלגות. הוא צורח קללות שאפילו לא ידע שהכיר, ומפסיק רק כשהתקף שיעול יבש כמעט גורם לו להרטיב את עצמו.

"נו-נו. שגמל יזיין אותי בתחת" היא ממלמלת ובוחנת אותו כאילו היה חרק בצנצנת. "כזה עוד לא שמעתי." המזרן שוקע כשהיא מתיישבת לידו ומחליקה ציפורניים חדות במעלה הירך. "אבל למה ככה? אם רק תשתף קצת פעולה, יהיה יותר נעים. לכולנו."

הוא כבר מבין שלא יצליח להשתחרר, אבל ממשיך לנסות, עד שמרגיש את הציפורניים שלה על הביצים.

"זה לא כאילו מחכה לך מישהו בבית. או מישהי."

"כוס אמאמא שלך הזונה המזדיינת. עכשיו אני קורא למשטרה. עכשיו."

היא צוחקת בקול, תופסת את הביצים ומתחילה למשוך. "איך בדיוק?"

הוא מרגיש את הווריד ברקה מתנפח. לא משנה מה, חייב להרגיע, או שהפסיכית הזו תשאיר אותו בלי ביצים.

"ואם כבר מזכירים משטרה, יודע מה קורה למי שמוצאים את הנשק שלו אצל הבדואים?"

הוא לא יודע מה מפחיד יותר, המבט שלה, או היד שמחזיקה אותו בביצים. לא. לא מתאים כלא. ממש לא.

״בסדר. בסדר. שיתוף פעולה, הבנתי. מה שאת רוצה."

"רואה? לא יותר כיף ככה?"

הוא מרגיש כמו בלון שיצא ממנו כל האוויר. "אין. הכי כיף. רק שתדעי שאם את לא מביאה לי להשתין עכשיו, חראם על המיטה היפה."

"באמת חבל." היא מושיטה יד מאחורי הראש שלו, מכסה את הפנים שלו בחזה הרך, ופעם ראשונה בחיים שזה בכלל לא נעים. היא מוציאה משם מיכל קרטון כזה כמו שיש בבית חולים, ומשחילה לתוך הפתח את הזין שרק מתכווץ עוד יותר. 

"את לא רצינית."

"קדימה… נו, אל תתבייש."

"גם להשתין כמו בנאדם לא תביאי? מה נראה לך אני אברח ככה, בלי כלום? בלי הנשק? אפילו איפה המקום הזה אני לא יודע."

"נו, אין זמן. קדימה." היא לוחצת לו על הבטן התחתונה.

בת זונה. בת של אלף זונות. הוא לא מוותר.

"נו???" היא מגבירה את הלחץ.

הגוף בוגד בו. ריח של שתן מרוכז ממלא את החדר, וההקלה רק גורמת לו להרגיש יותר עלוב. כבר היה עדיף להישאר בטרמפיאדה, או בכלל לא לצאת. הזרם נגמר. היא מעקמת את האף ומחזיקה את המיכל המלא רחוק ממנה. יופי. שתמות מהריח. שיישפך עליה אמן. שהקרטון יימס ושכל הסירחון יהיה עליה.

היא יוצאת וסוגרת אחריה את הדלת. 'פפפט'  – ריח מתקתק מתפשט בחדר, מגרש את צחנת השתן, אבל לא את זו של ההשפלה.

לא משנה מה אמר, חייב לצאת משם. אפילו ככה, עירום, בלי נשק, בלי כלום. הוא מצליח להתרומם לחצי ישיבה למרות שהפישוק קורע אותו. חגורות עור ברוחב שלוש אצבעות רכוסות על הידיים. אלו שעל הקרסוליים אפילו יותר רחבות. טבעות ברזל מחברות את הרצועות לחבל טיפוס שקשור איפשהו למטה. כוח לא יעזור. הוא מתפתל ומתקפל ומצליח להגיע עם הלשון לאבזם, רק עוד קצת ויגיע עם השיניים.

עוד קצת, אבל לא. הוא שומע צעדים מתקרבים, וממהר לשכב חזרה, על הגב עם רגליים פתוחות. כמו זונה. רק שלא יהיה לכלבה תירוץ לתקוע בו ציפרניים. אמן שלא תתפשט הסוטה הזו, שלא יצטרך לראות שדיים שמגיעים לרצפה, או מנוש בצורה של סמרטוט משומש.

הוא לא רוצה להסתכל, אבל גם לא יכול להתאפק, והזין מגיב עוד לפני שהמוח קולט. היא לובשת חלוק מבד מבריק וחלקלק שנראה כמו הסדין שהיה עליו ועכשיו על הרצפה, התלתלים הג'ינג'ים מקיפים את הראש כמו רעמה של אריה, והשדיים מתנדנדים כאילו שום דבר לא מפריע להם. "תשתה," היא מגישה לפה שלו קש מכופף שיוצא מכוס עם נוזל ירקרק.  

סופסוף משהו להרטיב את הגרון. אחרי הציפורניים של הכלבה, לא ממש אכפת לו הצבע. אם היו רוצות להרוג אותו, כבר יכלו מזמן. הוא מתרומם כמה שיכול, יונק דרך הקש משקה עם טעם חזק של מנטה, ורק נהיה עוד יותר צמא.

"אפשר עוד?"

היא צוחקת ולוקחת ממנו את הכוס הריקה. "מה-'רָבשָגַל'? תאמין לי, אתה לא רוצה עוד מזה."

רבש-מה? אולי לא היה צריך לשתות? הוא נזכר באיומים של הפסיכית ומעדיף לסתום. בינתיים, הג'ינג'ית מתחילה לסדר נרות עבים מסביב לחדר, וכל פעם שהיא מתכופפת, הבד המבריק נצמד לתחת שלה ואפשר לראות חריץ עמוק. סגור שאפילו חוטיני אין עליה. סגור שהיא עושה את זה בכוונה.

היא מדליקה את הנר האחרון, מורידה את החלוק, ותולה אותו מאחורי הוילון כמו מי שרק עושה את העבודה שלה. באמת אין לה כלום מתחת. העור שלה חלק ומתוח והוא כמעט שוכח שזו אחת ממי שקשרו אותו. השדיים הזקופים מתנדנדים עם כל צעד שהיא עושה לכיוונו. הפטמות ורודות וגדולות, אבל שקועות לגמרי, כאילו שום גבר עירום שוכב מולן. יכול להיות שבאמת היה לה קר שם באוטו? העיניים שלו עוברות אל המותניים הצרים ואל האגן שבנוי לדוגי. מה זה היער הזה בין הרגליים? אם לא מגלחת, לפחות שתסתפר. 

המזרן שוקע כשהיא מתישבת לידו. קרובה מספיק שירגיש את חום הגוף שלה. לא נוגעת, רק מסתכלת איך הזין מתמלא ומזדקף. העיניים שלה ירוקות. באחת מהן יש כתם חום קטן. העור כל כך בהיר, שאפשר לראות וריד כחלחל זוחל מתחתית השד השמאלי עד לפטמה. הזין מזמן עבר מדום מתוח לקפיצות במקום. למה היא מחכה?

"איך זה?" 

איך מה? על מה היא מדברת? הוא מרים את הראש, מסתכל למטה, ורואה שהיד שלה מחזיקה את הזין, בלי שבכלל הרגיש. הבטן שלו צונחת מפחד. "מה זה?! מה עשית לי?"

היא מתעלמת מהשאלה ומניעה את היד למעלה ולמטה. "וזה?"

עדיין שום דבר. אפילו לא שורף לו כשהיא מגבירה את המהירות על יבש. הוא בקושי מרגיש את החיבור זז, את העור נמתח לפה ולשם, לא מסוגל לענות, רק מזיז את הראש ימינה ושמאלה.

היא מרוצה מהתשובה ומחייכת. "ועכשיו?" 

בלי לרצות נפלטת לו אנחה. הוא לא יכול להתאפק – היד שלה עושה כל כך נעים בביצים.

"אז תזכור שזה יכול להיות גזר, אם תתנהג יפה ותשתף פעולה. אבל אם לא," כאב משתק מתפוצץ לו במפשעה, "זה יכול להיות גם מקל."

בחילה עולה מתחתית הבטן ונתקעת לו בגרון. הוא סוגר חזק את העיניים, אבל דמעות של השפלה וכאב בכל זאת מוצאות את הדרך החוצה. איך? איך קול כזה מתוק יכול לצאת מיצור כל כך אכזרי?

"ברור?" היא שואלת ואפילו לא מחכה לתשובה, רק קמה והולכת, מנדנדת את התחת, בשביל לפזר מלח על הפצעים. אם רק לא היה קשור עכשיו! אם לא היה קשור עכשיו, היה תופס אותה בשיער, מוריד על ארבע, ודופק לה כאלה מכות בתחת הלבנבן עד שהיה אדום כמו עגבניה, ואז פותח לה את החור הג'ינג'י, אבל בכל הכוח, כמה שתצרח יותר – יותר טוב, ובסוף גם משפיך לה על השיער, שידבק כמו הסמרטוט שיעשה ממנה.

כאילו שמעה את המחשבות שלו, היא נעצרת בדלת, נועצת בו מבט ירוק מסוכן, וכל מה שהוא רוצה לעשות זה לבקש סליחה ולהבטיח שלא התכוון באמת. היא מכבה את האור ויוצאת. בחוץ מחכה לה הכלבה הראשונה. קשה להחליט את מי הוא שונא כרגע יותר: את זו שלובשת חצאית וחולצה ושואלת אם החייל מוכן, את זו שלא לובשת כלום ועונה שעדיף לתת לו להתבשל עוד קצת, או את הזין, שכמו תמיד, עושה רק מה שבא לו ועומד כמו תורן בינו לבין הדלת שבדיוק נסגרת.


הוא מסתכל על הצללים שהנרות מרקידים על הוילון, ולא מצליח להבין מה הקטע. אם כל מה שרצו זה את הכלי שלו, כבר מזמן יכלו לקבל אותו. אפילו לא היה צריך לקשור אותו בשביל זה.

זהו. אם אי אפשר לברוח, לפחות ידפוק להן את התוכנית. כל מה שצריך זה לגרום לזין לרדת. הוא מתרכז בעור המתדלדל של הנהגת, מדמיין כוס מקומט ויבש, שדיים שנראים כמו שקיות חצי ריקות. כלום. חושב על הש"ג, על הבוס בעבודה, על ההומלס שליד המרכז המסחרי. כלום. נזכר איך הכאיבה לו הג'ינג'ית ורק מקבל שוב בחילה. הזין עדיין עומד, כאילו השתילו שם דילדו מחורבן. כלום.

פפפט, לועג המטהר אוויר אי-שם מעליו, ואין לו שום דבר לעשות חוץ מלחכות.

פפפט. אפילו להירדם אי אפשר. הוא מתחיל לספור את הפפפט-ים, ומהמר נגד עצמו מתי סוף-סוף יזוז משהו.

"כי ככה אמרתי." הקול של הנהגת חודר את הקירות וגורם לו לאבד את הספירה. הוא לא יודע מה עצבן אותה ככה, ולא בטוח שרוצה לגלות.

שניה אחר כך, הג'ינג'ית טורקת אחריה את הדלת. היא ממלמלת משהו שאי אפשר להבין, ומתקרבת אל המיטה. הוא משתדל לראות רק את השדיים המושלמים שמתנדנדים לקראתו, ולא את העיניים הירוקות שקודחות בו. "בלי שטויות, כן?" היד שלה חמה על הביצים, ומזכירה לו את המקל ואת הגזר באותו זמן.

הוא מפחד לענות בקול, ורק עושה 'כן' עם הראש. "יפה," היא עולה על המיטה, ולפני שמספיק לקלוט מה קורה, כפות הרגליים שלה מונחות משני צידי ראשו, השוקיים לוחצות את זרועותיו למזרן, והתחת הלבנבן מרחף לו מעל הפנים. לא משנה מה, בחיים לא ירד לבחורה, מרוב גועל לשים את הפה איפה שמשתינים, ועכשיו שטיח של שיער מחוספס מתישב לו על הפה, וכמעט גם על האף.  

מוזיקה ממלאת את החדר. מוזיקה חמה וקצבית, מוזיקה של זיונים.

פפפט.

המזרן שוקע באזור המותניים, חורק, זז. עור חם ורך נוגע לו בירכיים. הוא לא יכול לראות שום דבר חוץ מתחת, קצת גב ותלתלים בצבע נחושת, אבל ברור לו שהנהגת טיפסה עליו עכשיו, ושעדיף שלא יעשה כלום כי לא בא לו על המקל.

משהו זז, לוחץ. היא נאנחת אנחה ארוכה, ומשהו חם ורטוב מגיע לביצים. די בטוח שהוא עכשיו עמוק בתוכה, למרות שמרגיש כאילו שמו לו קונדום מחומר של חליפת צלילה. המיטה מתחילה להתנדנד. הוא שומע קולות רטובים של זיון, ולא מבין איך לאחת כזו עוד יש שמן במנוע. מרגיש איך היא נטחנת עליו, ומקלל את הרגע שיצא מהש"ג. כולה נשאר לו עוד שבוע וקצת, בשביל מה היה חייב לצאת?

פפפט.

עכשיו הכלבה המיוחמת גם מתחילה לגנוח, והוא קולט שזה בכלל לא נשמע כמו הנהגת. היא גונחת וצורחת, והמיץ שלה נוזל לו סביב הביצים ולתוך החריץ של התחת. פלאק-פאק-פלאק, היא רוכבת עליו כמו משוגעת, מטלטלת את המזרן כל כך חזק, שלפעמים חור התחת הג'ינג'י מתלבש לו ישר על האף וכמעט אין לו איך לנשום. כמעט. איכשהו הג'ינג'ית מצליחה לשמור עליו שלא יחנק.

הקולות נפסקים בבת אחת. שום דבר לא זז, עד שהכל מתחיל לרעוד. איזו נקבה, שעכשיו כבר בטוח שאינה הנהגת, נוהמת כמו חתולה מיוחמת וגומרת על הזין שלו.

מיץ כוס נוזל לו על הביצים. אפילו עכשיו הוא לא יותר קרוב לגמירה משהיה בטרמפיאדה, והתסכול תקוע לו בגרון כמו בכי שלא יכול לצאת. הנשימות האלמוניות נעשות פחות פחות כבדות. המזרן מתנדנד, והוא שומע את הזין נשלף כמו פקק מבקבוק.

פפפט.

התחת הלבנבן מתרומם. השפתיים שלו מלאות שיערות מגעילות. הוא יורק אותן, לוקח הרבה אוויר, וריח עשיר ומתוק מדגדג לו מאחורי הביצים. הג'ינג'ית לא קמה לגמרי, רק עושה משהו באיזור הזין שלו. יש לו זמן להתעמק בחריץ שלה ובחור התחת המהודק. בן זונה אם לא פותח אותה דבר ראשון כשמשתחרר.

היא מפסיקה להתעסק לו בזין, זורקת מטלית לחה ומתישבת מחדש על הפנים שלו. כמה שניות אחר כך, המזרן זז מתחתיו, והוא מבין שהזין, שרק במקרה מחובר אליו, שוב נבלע בתוך כוס. זאת פחות כבדה, וזזה בתנועות מהירות וחדות. כאב עמום מקשיח לו את כל הגוף. "הי! תיזהרי לא לשבור לנו אותו," שומע את הג'ינג'ית. "סליחה," עונה לה קול דק ומתוח.

אצבעות מלטפות לו את הבטן, והוא רוצה להיות בכל מקום אחר, רק לא שם.

פפפט.

היא חוזרת לזוז. החיבור בין הזין לגוף נמתח בכל מיני כיוונים. היא עוברת לטורבו, והקול הדק מתחיל להזכיר לו קופים שרבים על בננה. הוא מרגיש רטיבות על הפה, ולפני שמספיק לחשוב, הלשון היבשה שלו כבר מחפשת עוד. הקרב על הבננה נגמר בצרחת ניצחון, והוא מקווה שהבננה הפרטית שלו עדיין שם.

הג'ינג'ית שוב נותנת לו אוויר ומנקה אותו. הוא מלקק סביב הפה ביסודיות, לא רק בגלל הצמא, גם בגלל שטעים לו. הוא מסתכל בין הרגליים הלבנות ומחכה שהשפתיים הנפוחות יחזרו להשקות אותו.

פפפט.

מישהי חדשה מטפסת עליו. היא כבדה ורכה והמשקל שלה נמוך יותר, על הירכיים. ידיים מטיילות על החזה שלו, יורדות אל הבטן, ונעלמות. חוץ מלזיין, הכי כיף לראות איך בחורה מתלהבת מהזין שלו. הוא יודע שזה מה שהיא עושה עכשיו, וכל מה שבא לו זה שתגמור כבר ותלך.

פפפט.

המשקל שלה זז. משהו חם וגלילי נלחץ לו לבטן. לוקח כמה שניות להבין שזה הזין שלו. במקום להזדיין, היא מאוננת עליו כמו דוסית מיוחמת שרוצה להישאר בתולה. הבטן נהיית יותר ויותר רטובה, ובא לו להקיא מההרגשה שחילזון ענקי זוחל עליו.

פפפט.

כמה זמן? הוא לא יכול לסבול יותר. הוא מנסה לתת קונטרה, לדחוף אותה, שתגמור כבר ותלך, אבל היא רק נבהלת וקופאת. משהו קורה שם מעליו. הן מדברות ככה שאי אפשר לשמוע, ואז מתחילות לזוז יחד. אם הג'ינג'ית לא תזהר, עוד יפתח לה את החור של התחת עם האף.

פפפט.

בסוף, אפילו היא גומרת והולכת, אבל זה לא משנה, כי אחרי שהג'ינג'ית מנקה, עולה עליו עוד אחת שרק משתמשת בזין שלו כאילו לא היה מחובר לבן אדם בצד השני.

פפפט. פפפט. פפפט.

אחת גומרת, באה אחרת. הוא כבר הפסיק לספור. אפילו המיץ של הג'ינג'ית כבר לא מזיז לו, הוא רק שוכב כמו מת ומחכה שייגמר.

פפפט. פפפט. פפפט.

פתאום הוא נושם חופשי. אין עליו שום משקל, ואין תחת מעל הפרצוף. הוא יורק שיערות רטובות ומלקק את המיץ שמרוח לו על השפתיים.

"שמחה שטעים לך," הג'ינג'ית מעבירה אצבע ביער האדום וטועמת בעצמה. "מממ…" טובלת שוב ומלקקת בהנאה מופגנת בדרך החוצה.

מה כל כך מרוצה מעצמה הכלבה? טעים, לא טעים, מה קשור? כולו מעוך ורטוב כמו עכבר בשלולית. יותר מדי נשים גמרו עליו. יותר מדי כוס בפרצוף. יותר מדי פס קול של פורנו. הוא לא השפריץ אפילו פעם אחת, והביצים הזונות שלו מתפוצצות מרוב שפיך.

"חכי," בקושי יוצא לו קול. "חכי!" הוא מנסה שוב ומשתעל כמו כלב. היא  נעצרת לפני הדלת.

"אני צריך לגמור."

"צריך? רוצה. תתאפק קצת."

"את לא מבינה. כואב לי. הביצים מתפוצצות."

"אה, זה. לא חושבת שיש סכנה."

"רק תשחררי לי יד. אחת. אני מת פה."

"יד?" היא צוחקת. "אחרי שכל הפוסיקים החמים והרטובים זיינו לך את הצורה בלי שתגמור, יד? יד תעשה את העבודה?"

הוא יודע שהיא צודקת, ושותק, מרגיש כמו דביל.

היא ניגשת אליו, חופנת ומגביהה את הביצים. "אפילו לא כחולות, רואה?"

לא כחולות, אבל לגמרי נפוחות וכל נגיעה היא סכין. אלוהים יודע מה יקרה אם לא ירוקן אותן בקרוב.

"מה הלחץ? ההשפעה של הרבשגל תיגמר עד שנחזיר אותך, ואז תוכל לאונן עד שיפול לך הזין."

אין מצב לחכות ככה. הוא מוותר על טיפת הכבוד העצמי האחרונה שיש לו ומתחנן. "עשיתי כל מה שאמרת, נכון? לא זזתי, לא הפרעתי, כלום. ווקשה תעזרי לי, ווקשה!"

היא מסתכלת עליו כמו שופטת לפני פסיקה.

"אתה יודע, ה'רבשגל' שנתנו לך לשתות?" היא מתיישבת בין הרגליים שלו, "זה המצאה של או- של זו שהייתה כאן קודם. עבודה מאוד מדויקת."

הוא לא בטוח לאן זה הולך, "אז מה זה אומר?"

"זה אומר שאם אני אומרת שתרגיש שוב את הזין, אני יודעת על מה אני מדברת. אולי שווה לך לחכות."

"לא. לא יכול יותר. אני מת."

"בטוח?" היא מגלגלת תלתל אדום על האצבע. "בטוח שאתה לא רוצה לחכות? אולי זה לא יהיה כל כך נעים."

"נעים, לא נעים, לא אכפת לי. אני מתפוצץ פה."

"רק תזכור שאתה ביקשת." היא תופסת את הזין ומושכת בלי טיפה עדינות. "תתקרב."

כל כך הרבה לא זז, שלוקח זמן לשרירים להגיב. הוא דוחף את עצמו עם המרפקים, מכופף את הברכיים, ומנסה לא לחשוב כמו מה הוא נראה ככה.

"ככה. יופי." היא משחקת בביצים שלו, מערבבת  דקירות כאב עם זרמים של עונג. אין מה לעשות חוץ מלסמוך עליה, אבל זה קשה. היא מפשקת לו את השפתיים באצבעות דקות, דוחפת אותן פנימה, והוא מוצץ, כמו זונה טובה.

האצבעות עוזבות את הפה, נוטפות רוק, ואחרי רגע הרטיבות הזו מגיעה למקום אחר. לא, הוא מתכווץ, לא שם. רק לא שם.

"קדימה, זונה שלי, תרפה," היא פוקדת,. "תראה לי כמה אתה רוצה לגמור."

מה להרפות? איך אפשר להרפות כשהאצבעות שלה מנסות להכנס לו לתחת? בפעם המיליון הוא מקלל את הרגע שעזב את הש"ג. צמרמורות קטנות מכרסמות לו בהתנגדות. אולי זה לא כל כך נורא? נעים אפילו? לא. הוא לא מוכן לקבל את זה ומסובב הצידה את הראש. הנרות כמעט גמורים. הלהבות המרצדות מסיחות את דעתו מהאצבע שמנסה לחדור לגוף שלו.

"כן…שחרר… ככה… יותר טוב."

הסוגר נכנע, והוא מסרב להודות בפני עצמו שנתן לה לחדור אליו. האצבע צורבת ומענגת באותו זמן. גוש נקשר לו בגרון.

"מצוין… תרפה, תרפה…" הקול שלה נעשה נמוך יותר,  "עוד…"

הוא ממשיך להרפות, מרגיש את חור התחת מתרחב ומתרגל לגוף הזר שפולש אליו. צמרמורת של חירבון טוב מטפסת מתחתית הגב, מביאה איתה תערובת של סקרנות ופחד. למה זה נעים לו?

להבה של נר מהבהבת וכבית. הוא מחזיר את המבט אל מי שפותחת לו את התחת ופוגש עיניים שבוערות באש ירוקה.

"אתם." היא דוחפת לתוכו אצבע.

"רק. תוקעים. ותוקעים. כל. הזמן." כל מילה מודגשת בחדירה. כל חדירה מלווה בהבזק של עונג שמזנק במעלה חוט השידרה ומתגבר על הכאב. היא רוכבת על גלים של אקסטזה, עם יד בין הרגליים, ופטמות עומדות כמו עפרונות קטנים.

"ועכשיו. אתה. מרגיש."

העפעפיים שלה רוטטים.

"מה. זה."

המצח מתקמט.

"להתקעעעעעע." היא גומרת בשאגה שלא תבייש אף אמזונה.

האצבע שבתוכו קופאת. היא שכחה אותו.

שוב רק השתמשו בו.

אבל לא. היא לא שוכחת. הפנים שלה קורנים עכשיו, והאצבע חוזרת לפעולה. מגששת, מוצאת ולוחצת בהחלטיות.

הוא מאבד פוקוס בעיניים. כל העולם נמחק. כל העולם מתכנס לנקודה אחת מתחת לזין, והיא שולחת ברקים קטנים שזוחלים מתחת לעור ומגיעים לכל מקום.

הביצים מתכווצות.

המוח מתפוצץ.

משהו חם ודביק נוזל לו על המצח. העין שלו שורפת. טיפה מלוחה ומרה נוחתת בפה שנשאר פתוח. עוד ועוד טיפות גדולות וצמיגות נוחתות עליו. על הפנים, על הצוואר, על החזה, על הבטן, בגשם שלא נגמר.


כאב חד במפשעה תולש אותו משינה חסרת חלומות. אוויר חם ויבש מכה בפניו, ואור בוהק פולש לעיניים דביקות. דמות מטושטשת מושכת אותו אל מחוץ למכונית. המראה שלה מצית בו הבזקי זיכרון: הטעם שלה, הקול שלה, הדברים שעשתה לו.

הוא רוצה להתנפל עליה, לסגור את האצבעות על הצוואר הלבנבן ולשמוע אותה מחרחרת, אבל גופו נוקשה מחוסר תנועה. עד שמצליח לגרום לו לזוז, היא כבר מדלגת בקלילות למושב הקדמי, טורקת אחריה את הדלת ומוציאה ראש מהחלון: "היית זונה מעולה." הוא מתכופף להרים אבן, אבל גם זה קורה לאט מדי. המכונית עושה פרסה, משאירה אחריה עננת אבק. "צריך לעשות את זה שוב," הקול העליז-מדי נעלם במרחק. הוא זורק את האבן בכל מקרה.

הנשק שם, גם התרמיל. סאממק. מאיפה יביא עכשיו תחתונים נקיים? הוא מעמיס אותו על הגב ומרגיש משהו מתפצפץ על העור. הוא מקלף קרום יבש מהלחי ומוצא עוד על הצוואר. יודע שיש עוד מתחת לחולצה, ורוצה כבר להיות במקלחת, לא בטוח שיש מספיק סבון בעולם לשטוף מעליו את כל החרא הזה.

שקט כאן. יותר מדי שקט. הלוואי שהשקט הזה היה בראש שלו במקום כל האנחות והגניחות שממלאות אותו. הוא תולה את הנשק על הכתף ומתחיל ללכת. כל צעד מזכיר לו את מה שמנסה לשכוח.

לגבעות הצהובות, שרק אתמול שנא, יש הרגשה של בית. הנה הש"ג. עוד מעט זה יהיה הוא שישב שם. אולי אפילו תהיה קליטה.

גבי קם אליו מתוך ערימה של קליפות גרעינים. "מה קורה, גבר?" האף שלו מתקמט. "בכית, בכית, אבל בסוף," הוא מרחרח כמו כלב ציד, "בסוף, יא בן של זונה, זיינת כמו ענק!"

"כמו ענק," הוא עונה, ובלי לעצור, ממשיך לכיוון המגורים.

8 תגובות בנושא “טרמפ (take 2)

  1. איזה מזל שגם לגברים יש פנטזיות אונס… הא?

    ברור לי שאני לא משקיעה פה בתגובה שראויה לסיפור הזה. תגובה ראויה מצריכה עוד כמה קריאות.

    אבל את הנקודה הזו הייתי צריכה לציין כבר ומיד.

    B

    Liked by 1 person

      1. לא רק טיזרית…

        אז הבנייה ממש מצויינת, התיאורים חיים ומדוייקים ובונים לך מילואימניק חרמן פר אקסלנס.

        בשלב ה״בישול״ הייתי רוצה להאיר שאם הולכים על משקה דמוי אָבְּסִינְתְ כדאי גם לתת לו כוחות כשל כזה.
        אתה נותן לרבשגל יכולות מיסוך שאינן ברורות דיין לטעמי, מה הופך את המקל למקל ומה לגזר? (מלבד רצונן הטוב)
        כי במהלך האונס עצמו לא יהיו מקלות…
        וגם בפינאלה האנאלי מוזכרים רק גיצי כאב עמומים, ולא משהו שבאמת מבהיר את האיום האדום שכדאי לשקול לחכות ולא לגמור בגללו…
        לכן אופציות הזייתיות יותר כמצופה מאָבְּסִינְתְ אולי היו עובדות לי יותר.

        אבל זה באמת בטל בשישים…

        הזיונים עצמם קצרים מאד ומסקרנים אחד אחד. אהבתי שאין הסבר.
        אונס צריך להישאר לא פתור.
        והקלוז׳ר של הזרע בעין חד כתער.

        אבל בוא לא נלך סחור סחור ונחזור אל האישי…

        עכשיו תורי לשאול מה הייתה מטרת השורה האחרונה?
        ואיך היית מגדיר ״כמו ענק״ מישהו שכרגע יצא מאונס רב משתתפות?
        או שמא אולי רק שמא היה רוצה בליבו לזכור זאת כחצי…?

        ביסטיגירל
        סטרא אחרא וטיזרית לא קטנה

        Liked by 1 person

        1. תודה על התגובה המושקעת 🙂
          מעניין שלקחת את זה לכיוון האבסינת', זה בכלל לא מה שחשבתי עליו, אבל זה לא חשוב, כי כל אחד ואחת קורא וקוראת מה שמתחבר באופן אישי.

          ועכשיו תורי לענות: כמו ענק – זו אירוניה, הפוך על הפוך, הוא יצא משם הכי קטן שאפשר.

          אהבתי

          1. אם כך נצטרך לחכות לשאר הקוראים ולדעתם…

            לי כנראה לא תהיה קריאה נקייה של הפיסקה הזו.

            ואירוניה? היא לא נקראה לי כך.

            במיוחד לאור התיאור שבא לפניה על הרצון במקלחת מטהרת חרא, וכל צעד שמזכיר לו את מה שמנסה לשכוח.

            קשה להיות אירונים במצב שכזה…

            B

            Liked by 1 person

  2. הסיפור עשוי טוב אונס ע"י נשים אף פעם לא קראתי. כאילו נקמו את נקמתן במין הגברי.
    לימדו את הזיין לקח.

    כתיבה זורמת וכיפית סיפור טוב.

    Liked by 1 person

תגובות

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s