גיבור

בהתחלה זה הריח. זה תמיד הריח. אישה עוברת לידך ברחוב ופתאום מכה בך הבושם שלה ומסחרר את ראשך, לפעמים זה הריח שמזכיר לך אהבה ישנה, או זיון מוצלח, או אפילו את זאת שתמיד רצית אבל מעולם לא השגת. הפעם הראשונה ששמת לב לזה היתה בטירונות. המסלול בין השקם למגורי הבנות עבר קרוב לאוהלים, וכל יום בשש, אחרי שיום העבודה הצבאי נגמר, הבנות יצאו מהמקלחת אפופות ריחות סבון ושמפו ועברו שני מטר ממך בדרכן לשקם, ואתה טירון עלוב, מרגיש את הדם עוזב את כל הגוף ומתרכז כולו בזין שלך, מנפח אותו עד לכאב. כאב שלא יבוא לו פורקן בקרוב.

הרבה נשים אחר כך, כמעט עשרים שנה אחרי הטירונות, לא מצפים ממך להרבה בתור מילואמניק בחמ"ל. בעיקר שלא תפריע לאלה שיודעים את העבודה, שתעשה מה שמבקשים ממך, תכין קפה טוב ותספר בדיחות גסות. אתה יושב בפינה, משתדל לא להזכיר לחולי הסגמת את קיומך, ואז פתאום הריח הזה מסובב לך את הראש. אחרי שניה היא נכנסת לחמ"ל – מיכל הקמבצ"ית, אמביציה ארוזה במטר שישים של גוף נשי צעיר וגמיש, כולו שופע חיות. מבטה ענייני, שפתיה נוצצות מהוזלין שהיא מורחת כל פעם שנגמרות לה המילים, ושיער חום, קצר מספיק כדי שלא תצטרך לאסוף אותו.

הריח הזה זורק אותך עשרים שנה אחורה, ואתה שוב טירון עם זין נפוח וצורך דחוף לטפל בו, אלא שאתה כבר לא טירון ואתה יודע בדיוק איך להשיג מה שאתה רוצה. אתה מציע לה קפה, וגם איזו עוגה שהבאת מהבית, מרעיף עליה תשומת לב, היא מרגישה חשובה. אתה מקשיב לסיפורים שלה על הבסיס, ועל הבית ועל החבר שזרקה כשתפסה אותו עם הכלבה ההיא שאת השם שלה היא לא מוכנה להגות.

אתה מצליח לסדר לעצמך משמרות איתה. ומשמרת אחרי משמרת אתה מושך אותה אליך, מקרב אותה אליך לאט ובזהירות. אתה יודע בדיוק מה היא צריכה לשמוע, היא כבר בוטחת בך, נותנת לך לסדר לה את הכומתה בכותפת, ולהוציא את הליכלוך מהשיער שלה. היא משתפת אותך בלבטים שלה, על התפקיד הבא, על ההורים שלה שלא מבינים אותה, על התוכניות שלה לטיול אחרי השחרור, מה כדאי לה ללמוד ואיפה.

היא מספרת לך איך אורטל, השותפה שלה למגורים שוכבת עם כל מה שיש לו זין מהמב"ס ועד הש"ג, והפח שלהם מלא קונדומים משומשים. איך היא צריכה להזהר לא להכנס לחדר כשיש פלנלית על הידית של הדלת, אחרי שפעם היא נכנסה וראתה את הגב השעיר של הרס"ר ומסביבו את הרגלים של אורטל באויר. היא שואלת אם גברים אוהבים בחורות שנותנות, ומה אתה אוהב בבחורה. היא מספרת לך שבתור ילדה אהבה למצוץ אצבע, ורק בגלל הגשר שהיה לה היא הפסיקה. היא שואלת עם כמה נשים שכבת, וכמה תנוחות אתה מכיר, ואם גם אתה אוהב שדיים ענקיים כמו של אורטל.

לילה אחד, היא מספרת לך שוב על החבר שלה לשעבר, מקפידה על הפרטים. איך היא יצאה לאפטר במיוחד לכבוד יום ההולדת שלו. איך היא בזבזה עליו שלוש משכורות צבאיות וקנתה באפרודיטה חזייה מתחרה אדומה וחוטיני תואם. איך היא חיכתה לו בחדר שלו, על המיטה, כולה פיתוי בתחרה אדומה. איך הוא התנפל עליה, ואפילו לא נתן לה למצוץ לו כמו שהיא תכננה, ואיך הוא אפילו לא הוריד לה את החוטיני לפני שהוא עלה עליה, חדר, וטחן אותה עוד ועוד ועוד. היא כבר התיבשה והוא עוד לא גמר; ואיך הוא תמיד היה גומר מהר, והיה צריך לחכות עד הגמירה השלישית או הרביעית שלו כדי שהיא תספיק גם לגמור; ואיך היא חשבה שזה מוזר, כי הוא תמיד אהב מציצה לפני הזיון – הוא אהב לגמור לה בפה, כדי שלא יגמור איך שהוא נכנס לה לכוס.

אתה רואה שהעיניים שלה נוצצות מדמעות, והיא ממשיכה לספר איך היא פתאום קלטה שהבליטות שהיא הרגישה על הגב שלו הן בכלל שריטות טריות; ואיך שהוא התקפל אחרי שהיא בעטה לו בביצים ואפילו לא הכחיש שהוא בא מהבית של אורית הזונה, ושהוא לא נתן לה למצוץ בשביל שלא תרגיש את הטעם של הכוס של אורית על הזין שלו. הבן זונה המניאק.

בטח שהוא בן זונה מניאק, אתה מסכים איתה. איך הוא יכול בכלל לחשוב על מישהי אחרת כשיש לו אותך? אחרי שבוע אתה מגלה שאתה כבר לא צריך לסדר את המשמרות, היא כבר דאגה לזה. והמבט שלה פוגש את שלך בכל הזדמנות והעיניים שלה מזמינות. היא מספרת לך שהוא היה הראשון שלה, ושהפעם הראשונה שלה היתה על הפנים, ואפילו שהוא השתפר היא בטוחה שגבר עם ניסיון יודע לעשות את זה כמו שצריך וגם לא גומר כל כך מהר. היא מספרת שהיא ממשיכה לקחת גלולות אפילו שלא היה לה מאז אף אחד כי אמרו לה שעדיף לקחת רצוף, אבל נמאס לה מילדים, היא רוצה מישהו שיודע מהחיים שלו. היד שלה על שלך מבהירה בדיוק לאיזה מישהו היא מתכוונת, והכפתור הפתוח בחולצה מדגיש את ההזמנה.

כמה שנים עברו מאז נגעת בשדיים כאלה זקופים? כמה זמן עבר מאז שחפנת ישבן מוצק? אתה בטוח שהפטמות שלה ורודות מתחת לחזייה הפשוטה שהיא לובשת עכשיו. היא גם מגלחת את הכוס שלה, אתה בטוח. זו האופנה היום, רק אשתך לא מסכימה, אפילו לא לנסות ואתה מת להרגיש כמה חלק ונעים זה. אתה כועס עליה בגלל זה, וגם בגלל שהתשוקה שלה אליך התחלפה בתשוקה לישון, ובגלל שהתנועות חוזרות על עצמן שוב ושוב כמו שידורים חוזרים של סיינפלד.

אתה כועס עליה בגלל הטלפון שצלצל אתמול בלילה, כשהשפתיים שלך כבר כמעט נגעו בשפתיים של מיכל, כשהבל הפה המתוק של הקמבצ"ית הצעירה כבר מילא את ראשך בערפל. הטלפון שהזכיר לך מה שכל הזמן ניסית לשכוח. היא צעירה מדי בשבילך. הקטן התגעגע ורצה שאבא יספר לו סיפור לפני השינה. אתה מבוגר מדי בשבילה.

זה כבר סוף המילואים שלך, זו היתה ההזדמנות האחרונה, וויתרת עליה. בגלל הילדים, בגלל אשתך. אתה נכנס למכונית, התיק בתא המטען, טופס השחרור בכיס. יכולת בעצם כבר ללבוש אזרחי, אבל הקטן אוהב לראות אותך בא הביתה במדים, אבא שלו החייל הגיבור. גיבור, אתה חושב לעצמך ברוגז – זה שכובש את יצרו.

אתה אוסף אותה ביציאה מהבסיס. היא חיכתה ליד הש"ג, יוצאת חמשוש. יומיים של התאפקות ושל התחמקות מנוכחותה עברו בינתיים, וזה לא עשה לך טוב. אתה יודע כמה עצבני תהיה כשתיכנס הביתה. וכמה חמוצה תהיה אשתך כשתפנה אליך את הגב אחרי שתיתן לך לזיין אותה רק בשביל שתרגע קצת.

הכביש נפתח מולך כשאתה יוצא מדרך העפר. היא יושבת לידך, והדממה ביניכם גוברת על השירים שברדיו. אתה מתרכז בדרך, מחליף נתיב, עוקף, מחליף נתיב שוב. לפני עשר שנים נשבעת לעצמך שלא תעשה את זה שוב – זה כמעט עלה לך במשפחה אז. אתה מחליף תחנה.

הרגליים שלה נפשקות רק קצת, אולי אפילו שלא במודע, מספיק כדי שקנוקנות עדינות של ריח יעלו מבין ירכיה, יגששו את דרכן אל נחיריך ויפשטו בך כסוכנים זרים בחיפוש אחר חולשותיו של האויב. כוח קדמוני שולל ממך את יכולת המחשבה, מסתיר ממך את אשתך ואת הילדים ושולח פעימות מהירות של דם חם אל הזין שלך, שמתעבה ונזקף עם כל אחת מהן.

אתה מנסה להחזיק את העיניים על הכביש, לשמור על קו נסיעה. ופתאום אתה מודע לריח שלה, לריח שאומר "כן. אני רוצה אותך. עכשיו. בתוכי." הריח שבוקע מבין ירכיה, ומסתנן דרך הבד הדק של מדי א' המגוהצים שלה. בזוית העיניים אתה רואה אותה פורפת את כפתורי חולצתה הצבאית. אתה מסובב רק לרגע את הראש, ועיניך מתמלאות בשדיה הבהירים גודשים חזייה אדומה. אתה לא רואה, אבל אתה בטוח שהיא מתחרה, ואתה רואה בעיני רוחך את החוטיני התואם. היא מחייכת "רק שלא תעשה לנו תאונה." הפה שלך מתייבש, ואתה מחזיר מבט אל הכביש, עיניך בוחנות את השוליים, מחפשות מקום לעצור. הזין שלך מתחיל לכאוב – תקוע בין הירך למכנסיים. מזל שיש מספיק מקום בדגמ"ח כדי שתוכל לנסות לשחרר אותו.

"קשה לך?" היא לא מחמיצה אף תנועה שלך, ומלקקת את השפתיים בהדגשה. הגרון שלך יבש כל כך שאתה לא יכול לענות, מזל שעוד לא עלית על כביש 6. היד שלה נשלחת לעבר הסלולרי שלך. כמה מהר האצבעות שלה רצות על המקשים! עכשיו הוא כבוי. "הודעת לאשתך שתגיע מאוחר" היא אומרת והיד שלה פתאום מונחת על הירך שלך, זוחלת לאיטה למעלה, עד שהיא פוגשת בזין שלך.

התסכול של השבועיים האלה מתרכז כולו במקום אחד עכשיו, בין הרגליים שלך, בכאב הלוחץ הזה שכל כך הרבה שנים חלפו מאז הרגשת אותו בפעם האחרונה. "יש כאן תחנת דלק עם שירותים נקיים" היא אומרת, אבל זה מאוחר מדי. אתה חולף על פני תחנת הדלק במהירות, למרות שכבר הספקת לחזור לנתיב הימני.

האצבעות שלה מטפסות, מתוות את הקו של ראש הזין שלך הלכוד בין ירך למכנס. מלטפות ומתגרות. ידך הימנית גולשת מגלגל ההגה ונחה על הירך הגמישה של הקצינה הצעירה. רגליה נפשקות עוד קצת, מזמינות אותך אל ביניהן, והיד שלך מטפסת ועולה עד שאתה מרגיש את החום הקורן מבין הירכיים של מיכל. היא מתנשפת כאשר היד שלך סופסוף מוצאת את מקומה צמוד לכוס שלה, ואתה נדהם להרגיש לחות דרך המכנסיים הצבאיים.

אתה מבחין בחורשה קטנה לפניך, מצד ימין ואתה מחפש את דרך העפר אליה, אבל יש תעלה. חוץ מזה, אתה רוצה יותר מזה. אתה חושב על העיתון שזרוק במושב האחורי, ומקווה שיש לך מספיק מזומן. אתה רואה את המודעה לנגד עינייך אחרי השעות הרבות שבהית בה. אתה אומר לה מה לחפש, והיא מוצאת בקלות. יש אפילו מקום פנוי. וזה לא סיבוב גדול.

הדלת בקושי נסגרה מאחוריך, והידיים שלה מושכות את החולצה שלך מעליך, בלי לפתוח את הכפתורים אפילו. החגורה הצבאית נפתחת כמו מעצמה, והכפתורים בדגמ"ח נפתחים במשיכה אחת. הידיים שלך חופנות את השדיים שלה, כל כך מוצקים שהיית חושב שהם מגומי, אם לא היית מרגיש את החום שלהם, ואת הפטמות שלה מזדקרות כנגד כפותיך. היא יורדת על ברכיה ומחלצת מתחתוני הבוקסר הפשוטים שלך את הזין שלך, זקור ופועם .

הפנים שלה כל כך יפים כשהיא עוטפת בשפתיים רכות את הכיפה, מלקקת את הטיפה השקופה וגונחת בהנאה. הלשון שלה רוקדת סביב הכיפה, ואז במורד הגזע, מלקקת כל מילימטר בזין שלך. לוקחת אותו בידה ושואבת את הביצים הגדושות שלך אל פיה החם, מוציאה ממך קולות עמוקים של הנאה. היא ממש אוהבת למצוץ – אתה מוצא את עצמך חושב על החבר הדפוק שלה. היא רוצה לשתות אותך, ואתה ממילא כבר לא יכול להחזיק הרבה, והפה שלה שמכיל כבר כל כך הרבה מהזין שלך מקבל בשקיקה כל טיפה של זרע חם ודביק.

עכשיו אתה מבחין במיטה, רחבה, מכוסה מצעים לבנים, נקיים, ואתה מושך את הקצינה שלך, מעמיד אותה על רגליה, טועם את הזרע המלוח שלך בפיה ומוליך אותה אל המיטה. אתה מקלף ממנה מכנסיים רטובים, החוטיני האדום יורד איתם. הריח, שרק שבריר ממנו הטריף אותך במכונית, מכה בך כעת בנחשול של מתיקות לוהטת. אתה בקושי מסוגל לנשום כשהיא מתיישבת על המיטה, נשכבת ומתפתלת על גבה לכיוון ראש המיטה, עד שראשה נח על הכרים התפוחים, ברכיה כפופות ובין ירכיה המפושקות אתה רואה את הכוס הוורדרד שלה, נוצץ ברטיבות. משולש צר של שיער אישה מעטר אותו, מצביע אל המטרה.

"בוא אלי", היא קוראת לך בקול צרוד מתשוקה, "בוא אלי". ואתה נאבק בשרוכים של נעלי הצבא, לא מבין לאן ומתי נעלמו הנעליים שלה. החזייה שלה צונחת לך על הראש, מזכירה לך שתשומת הלב שלך דרושה במקום אחר. אתה טורף את מראיה ללא שובע. הטעם שלך עדיין על שפתייה ובלשונה, ואתה חוקר בידיך את גבה החלק, מותניה הצרים ובטנה הרכה. שפתיך מוצאות את דרכן במורד הצוואר הגמיש, אל השדיים האלה שכוח המשיכה עוד לא עשה בהם שמות, ואל הפטמות הוורודות שמתקשחות בין שפתיך, לשונך מרקדת על האחת בעת שאצבעותיך ממוללות את השנייה.

הידיים של מיכל חופנות את הביצים שלך דוחקות בהן להתמלא בזרע חם. הזין שלך הולך ומתקשה, אבל אתה חייב לטרוף אותה. וכשהראש שלך בין ירכיה, נחיריך מתמלאים שוב בריח המשכר, ואתה מתנפל על החריץ הורוד, שותה ממנו בשקיקה. אתה מרגיש אותה מתקשחת ולבסוף נרעדת למגע לשונך ושפתיך, ואתה ממתין שהסערה תשכך, מקשיב לגניחותיה ולצליל נשימתה החטופה. בינתיים אתה ממשיך ללטף את ירכיה, ואת ישבנה.

"בוא אלי כבר", היא קוראת לך שוב, אבל אתה עדיין לא רווית ממנה, ואתה חוזר ללקק את הכוס המתוק שלה. הפעם במתינות, יש לך זמן. היא מתפתלת שם למעלה, ואתה בשלך, מלקק סביב שפתי הכוס הבשרניות, ואז מוצץ את הפנימיות, העדינות אל פיך, ולשונך מפרידה ביניהן וחודרת לתוכה, גורפת לפיך עוד ועוד ממעין הנעורים ששמו מיכל. ואז אתה ממקד את ריקוד הלשון סביב הכיפה הקטנה של הדגדגן, מתגרה, בודק, מאזין לנשימה שמואצת שוב, ובתנועת לשון מיומנת אתה מביא אותה לפסגה השניה.

היא מושכת אותך, ובכוח מפתיע משכיבה אותך על גבך. הזין שלך כבר זקור ומוכן כשהיא מתישבת עליך, גוזלת ממך את ההנאה שבחדירה האיטית. רצית להרגיש כל מילימטר בכוס הצר והנהדר הזה כשאתה נכנס לתוכו. אבל היא כבר חובקת את הזין שלך בתוכה, ואתה מרגיש את החום עוטף אותו מבסיס ועד ראש. היא גונחת בסיפוק כשהשפתיים החלקות של הכוס שלה מתחככות בשיער הערווה הקשה שלך. אתה מושיט ידיים וחופן את השדיים הזקופים, ועיניה נעולות על שלך כאשר היא מתחילה לנוע בסיבובי אגן איטיים. היא בוחנת את התחושה שלך בתוכה עם כל תנועה ולאט היא מגבירה את הקצב.

חיוך נפרש על פניה: "גבר, לא ילד" היא לוחשת. אתה מחייך אליה חזרה "קחי את הזמן". היא נאנחת בסיפוק ומגבירה עוד את הקצב. היא נעה כמו רקדנית בטן, והפנים שלה מד עונג, מראים בדיוק מתי היא מצאה תנועת ריקוד מהנה במיוחד. כעת היא מתחילה לנוע מעלה ומטה, במבט מהופנט היא עוקבת אחרי הזין שלך נעלם בתוכה ומופיע מחדש מכוסה דוק רטיבות. היא מגבירה את הקצב עד שפתאום היא קופאת במקומה, גניחה עמוקה פורצת ממנה כשעינייה נעצמות בכוח ורגליה קורסות תחתיה ורוטטות בגלים של התכווצויות. הזין שלך מרגיש כמו בתוך מלחציים, ואתה רוצה להשאר שם לעולם.

מיכל צונחת לידך מותשת, אבל אתה מחייך ומלטף את מותניה, את ידיה, את פניה ואת צוארה עד שנשימתה נרגעת. ואז אתה שואל אותה אם יש לה כוח לעוד. היא מופתעת וחיוך גדול נפרש על פניה "בזמנך החופשי, אש!" היא נשכבת על גבה וחופנת את שדיה כאילו סימנה מטרות. אתה כורע בין רגליה, מלטף בידיך את שפתי הכוס הורודות, ממקם את ראש הזין שלך מולן, וחודר אליה לאט, לאט כמו שרצית. אתה עוצר כשהשפתיים נסגרות סביב העטרה ומרגיש את החום הרטוב בכל קצה עצב רגיש. ואז אתה גולש לתוכה מילימטר אחרי מילימטר עד שאתה עטוף בה כולך.

אתה מתבונן בפניה היפים, שסיפוק ותאווה מתערבבים בהם, בפיה שנפער כשאתה שולף את הזין עד שנשמע צליל פקיקה רטוב, כשהוא יוצא. ואז אתה מלטף את השפתיים עם הזין שלך, סביבן וביניהן. הדגדגן כל כך תפוח שראש הזין שלך חש בו בקלות, מתחכך בו ונוגח בו, וכשאתה רואה את המתח נבנה שוב סביב עיניה ובפיה, אתה חודר אליה, בתנופה מהירה, ואתה מזיין אותה בתנועות גדולות, מאיט ומאיץ חליפות. אתה מזיין אותה בעדינות, אתה מזיין אותה בפראות, ואתה לא מזיז את המבט מהעיניים שלה, שאומרות לך בדיוק מה לעשות. עד שאתה מרגיש אותה לופתת אותך שוב, בזרועותיה, ברגליה ובמלחצי הקטיפה של הכוס שלה.

אתה נשאר בתוכה עד שהגוף נרפה והלפיתה משתחררת. "אני רוצה שתמלא אותי עד הסוף" היא גונחת, דוחפת אותך מעליה, ומתהפכת על ארבע, ישבנה מובלט כשראשה וכתפיה מונחים על הכרים המעוכים. אתה נעמד על ברכיך מול התחת המושלם שלה המוצק והעגול, וננעץ בכוס שפעור מולך, סמוק, נוטף ומתחנן. היא רוצה להרגיש אותך עד הרחם והיא נדחקת אליך ובכל כוחה היא משתפדת עליך, עד שקולות גרוניים עמוקים מעידים שהיא מלאה. "תמלא אותי זרע" היא גונחת כשהיא מצדדת אליך את פניה היפים ועיניה אוחזות בשלך. ידה נשלחת מתחתיה, חופנת את הביצים שלך, מעסה אותן ודוחקת בהן להתרוקן אל תוכה. אתה אוחז במותניה, ובפרץ של תאווה חייתית אתה נע בתוכה בכוח, במהירות ובפראות, עד שהתכווצויות הכוס שלה מעבירות אותך את הסף. אתה מהדק אותה אליך, כי רגליה לא נושאות את משקלה בפרפורי האורגזמה שלה, וזרם לוהט של זרע מטפס לאורך הזין שלך ונורה עמוק בתוכה, משגר בך גלים של פורקן וזרמים של אושר צרוף עד שאתם קורסים לערימה אחת, נוזליכם המעורבבים זולגים עליך. אתה מרוקן עד תום.

אתה מתעורר באיטיות, השמיים כבר חשוכים מבעד לחלון. היא יושבת מולך, מלטפת את הזין הרפוי שלך, שמכוסה מעטה לבנבן יבש, מערסלת בידה את הביצים המרוקנות שלך ומחייכת אליך.

אתה יוצא מהחדר, ושוכח לסגור אחריך את הדלת. היא כבר יושבת במכונית נודפת ריח סבון – כמוך. "אני צריכה טרמפ הביתה" היא אומרת. אתה שואל איפה היא גרה, ומתחיל לנסוע. אתה כבר לובש בגדים רגילים, הקטן כבר ישן כשתחזור הביתה, והרי אתה בכלל לא גיבור.

22 תגובות בנושא “גיבור

  1. 1. רמה גבוהה, כל הכבוד!
    2. אין בעיה עם קנוקנות, זאת השפה העברית ואנחנו אוהבים אותה.
    3. באופן אישי הייתי טיפה (רק טיפה) מוריד מיסורי המצפון, אתה הרי בא לחרמן את הקורא, לא לבאס אותו.

    דור

    Liked by 1 person

  2. אחלה תגובה דור. הקנוקנות הפך לבדיחה זה מכבר, אתה לא חושב שהתכוונתי ברצינות זה היה דומה קצת למופרכים של אריה זה הכל… ומעבר לזה הזכיר לי את יוקנת באמת. נו…

    רק הקנוקנות גורע, באמת לא צריך להוריד יותר כלום. אה כן… את הבגדים. אפשר.

    תודה תודה ו…ש.ש

    נ.ב. יש אנונימיים שהסגנון לא מאפשר להם אנונימיות. אתה תסתדר עם שלי ()

    אהבתי

  3. בלי שום אקט קיצוני – לא אלימות, לא כאב, אפילו בלי להתעסק לה בחור השני, עשית את זה, אלגנטי, מיומן… כמו גבר. תודה על העונג, מיקה.

    Liked by 1 person

  4. פשוט נפלא. השילוב בין התיאורים האירוטיים וההתלבטות המוסרית. באמת שאני לא יודע אם ניסית להדליק אותנו או לשתף אותנו.
    בדרך כלל אני מצליח לשים את האצבע על כוונת הסופר. אבל הפעם השארת אותי עם ראש מלא בלבטים ועיניים מחייכות מכל המילים היפות.
    משובח ביותר. תודה לך.

    Liked by 1 person

  5. ק.נ. , תודה על כל התגובות.
    מעניין איך מה שהפריע לדור תרם לך 🙂
    אני חושב שהמתח בין שני הקטבים מתדלק את הסיפור, בלי האחד אין את השני.

    אהבתי

  6. זה מעניין כפליים כשזוכרים שאני גם קורא נאמן (ק.נ) של דור נוב עוד מאז שהיה לו סיפור אחד בדיוק בבלוג, ומחשיב את עצמי מעריץ גדול. אבל אין כאן סתירה.כי אגב קטבים- אתם היין והיאנג. הוא הפורנו ואתה האירוטיקה.
    הוא הדמות הקטנה עם הקרניים והקילשון על כתף אחת שרוטנת "תוריד מייסורי המצפון" ואתה הדמות השניה שכותבת "הרי אני בכלל לא גיבור". ושניכם יושבים כל כתפיה של העלמה מין.

    אני מרגיש שאני יכול לדבר שעות על ההבדלים ביניכם…
    איך אומרים? מי שלא יכול – מפרש. =)

    תמשיך לשתף אותנו בסיפורים נהדרים כאלה.

    Liked by 1 person

  7. ק.נ. גם לדעת לתת משוב וביקורת צריך, וזה חשוב לכותב מאוד.

    משוב מאיר ולא רק מעיר גם לשאר הקוראים.

    אהבתי

  8. אהבתי מאוד,
    מילים עושות לי את זה
    וגם מורכבות… אז דווקא ההתחבטות הוסיפה לריגוש
    יפה

    אהבתי

  9. עשוי בעדנה וברוך מעורר יראת כבוד עלה והצלח, תמשיך בדרך זו, שהרי לפנינו סיפורת במיטבה.

    אהבתי

  10. אהבתי. אהבתי מאד. התחושה של בין לבין – בין המניעה ובין הפיתוי יפיפיה בעניני. תודה דור

    Liked by 1 person

  11. אוף, קורא את הסיפור הזה בפעם הרביעית חמישית, כל פעם מתחיל עם זין עומד אבל נהנה עד תום מהכתיבה המעולה (כן. קנוקנות.. מה הבעיה שלכם עם קנוקנות.. :). הסיפור נמתח מתוך יסורי המצפון של האיש שלנו אבל עובר דרך פיתוי וסקס וגומר בנקודה שהגבר שלנו חוזר הביתה עם יסורי מצפון. זה כל כך לא "היי אני גבר, בואי נזדיין. הו הו הו.. " הכל כך לא מציאותי. בינינו, ככל שאני כותב נראה כאילו מדובר בסיפור אמיתי מוסווה קלות. איש יקר, נהנתי מאד.

    Liked by 1 person

  12. התחלופה בין הטרף לטורף, ובין הטרף לטורפת, בשיא שמגיע לא מתוך טירוף אלא לתוך היטָרפות, כששני גופים נטרפים זה בזה.

    תענוג להריח.

    Liked by 1 person

תגובות